כך תשמרו על עצמכם בתקופת חילופי העונות
עונת המעבר בישראל מציבה אתגר בריאותי בפני גברים ונשים שמתכננים בילויים אבל אפשר להתמודד איתה בעזרת כמה התאמות קטנות. החל משימוש במסנני אוויר ייעודיים, דרך החלפת המיטה ועד תוספי תזונה – הנה כל הדרכים שבעזרתן תוכלו לשמור על עצמכם
עונות המעבר מציבות אתגר בריאותי בפני גברים ונשים בטווח רחב של גילאים. מבחינה מטאורולוגית, עונת מעבר מוגדרת כתקופה שבה מזג האוויר אינו מובהק ועל פי רוב הכוונה היא לאביב או לסתיו. הנושא של עונות מעבר הופך להיות עוד יותר מסובך בישראל, כי מדובר במדינה עם שלושה אזורי אקלים שונים: אקלים ים תיכוני ברוב החלק המרכזי והצפוני, אקלים ערבתי כמו בבאר שבע ואקלים מדברי שנמצא ברוב דרום הארץ.
הסכנה העיקרית בעונות מעבר היא התפתחות של אלרגיה. האלרגיה מופיעה כאשר גרגרי אבקה חודרים לאף והמערכת החיסונית נכנסת לכוננות. כתוצאה מכך עלולים להופיע סימפטומים מטרידים כמו התעטשות, נזלת, גירודים בעיניים ועוד. בנוסף, אלרגיה לאבקת צמחים ופרחים שמאפיינת את עונת האביב עשויה לעורר התקפי אסטמה שמובילים לקשיי נשימה ושיעול כבד, רואים את עצמכם הולכים להופעה במצב הזה? לא נראה לנו!
גורמים נוספים לאלרגיה בעונות מעבר הם בעיות במערכת העיכול, שאיפת עשן, בעיות שינה וחשיפה למזג אוויר קר, קיצוני וצונן. אלו לא גורמים שנובעים ישירות ממאפייני האקלים והסביבה, אלא מהדרך של הגוף להתמודד עם תנאי מזג האוויר והשינויים שחלים בהם. על כל פנים, התסמינים הנפוצים שקשורים לאלרגיה בתקופת חילופי העונות זהים וכוללים לחץ בסינוסים, אף סתום, בחילות, כאבי גוף, כאבי ראש, גירוי בגרון, פריחה בעור, רמות אנרגיה נמוכות וקול צרוד.
בין האוויר למיטה: איך מונעים את התסמינים והאלרגיות?
התסמינים בפני עצמם לא מסוכנים ולא כדאי להתחיל לנטול תרופות על רקע קצת שיעול ונזלת. לחילופין, אפשר לנסות למנוע את האלרגיות עצמן או לפחות לצמצם את האופן שבו הן משפיעות על המערכת החיסונית ועל הגוף. כמו כן, מאוד חשוב להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים בטיפול או מפסיקים שימוש בתרופות ותוספי תזונה. זאת משום שכל אדם מגיב אחרת לעונת חילופי העונות ולתרופות שעל הפרק.
ראשית, כדאי לשקול התקנה של מסנני אוויר בבית ובמשרד. מסנני אוויר לוכדים חלק מהאלרגנים שחודרים לחלל הפנים והטיפול בעזרתם פאסיבי לחלוטין. חשוב גם לבוא מוכנים להופעות ואירועים – להביא משאף אם צריך ועוד. במקביל, ניתן להשתמש בתוסף מסוג תמצית זרעי ענבים שמתפקדת כנוגד חמצון טבעי בעל אפקט היסטמין. את התרופה אפשר לצרוך בצורה נוזלית או בכמוסות ויחד עם מסנני האוויר היא אמורה להביא להקלה מיידית בתסמינים
.עוד תוסף מזון מומלץ עבור תקופת חילופי העונות הוא שמן דגים, שמסייע להפחתת הדלקת הכללית. את התוסף צורכים יחד עם הארוחה ובשתי כמוסות ליום. במידה ומסיבה כלשהי לא מעוניינים לצרוך תוספי מזון אך עדיין רוצים ליהנות מהיתרונות של שמן דגים, ניתן למנוע את רוב התסמינים והאלרגיות באמצעות אכילת דגים שומניים כגון סלמון, טונה ומקרל. חמש מנות דגים בשבוע יעשו את העבודה וישפרו את התחושה שלכם באופן מהיר.
שנית, עונת מעבר היא הזדמנות טובה לשקול החלפה של המיטה. בזמן חילופי עונות הרבה אנשים מוצאים את עצמם חולים ועם אלרגיות, שיעול והתעטשויות שפוגעות באיכות החיים ובאיכות השינה. אחד הפתרונות לכך הוא להחליף את התנוחה הרגילה ולהתחיל לישון בזווית. שינה זווית מתונה מפחיתה את כמות השיעולים ומקצרת את משך הזמן שעובר מהרגע שבו נכנסים למיטה ועד שמגיעים למצב של שנת חלום. לזווית שינה כזו ניתן להגיע רק באמצעות מיטה מתכווננת שמאפשרת גם התאמה של מערכות התמיכה האורתופדיות למשקל וקימורי הגוף.
דלקת בעור, כאבי הראש והמיגרנה
אסטמה של העור, או בעגה המקצועית "אטופיק דרמטיטיס", היא מחלה שמאופיינת בדלקת כרונית של העור והיא קיימת בכל הגילאים. בעונת המעבר נוטה המחלה להחמיר ולהביא להתפרצויות תכופות יותר של הסימפטומים, בעיקר בשל כישלון של העור להוות מחסום טבעי בפני חדירת מולקולות שונות. הטיפולים בעונות המעבר כוללים שמירה על היגיינה, הימנעות מאינטראקציה עם הסביבה וצריכת תרופות שיכולות למתן את התופעה.
בשביל לשמור על עצמכם בתקופת חילופי העונות תצטרכו לשים לב בין כאב ראש סטנדרטי ורגיל, לבין מיגרנה שמתאפיינת בכאב הולם שממוקם בצד אחד של הראש, ברגישות מוגברת לרעש, אור או ריחות ובבחילות והקאות. לפי הערכות של קופות החולים, כ-12% מהמבוגרים בישראל סובלים ממיגרנה וחלק מהגורמים שמעוררים אותה הם שינויי מזג האוויר.
שינויי אקלים בתקופות מעבר גורמים להיגיינה במנגנון שאין עליו מספיק ידע מדעי. מנגד, ידוע שהסובלים ממיגרנה רגישים לשינויים בלחץ הברומטרי וכל ירידה בלחץ שמבשרת שינוי במזג האוויר מעוררת אצלם את ההתקפים. לשם השוואה, יש כאלה שדווקא העונה החמה או הקרה מעוררים אצלם את ההיגיינה וכך גם כניסות ויציאות תכופות לחללים סגורים, ממוזגים או מחוממים. הטיפול במיגרנה כולל תרופות שמיועדות למניעת התקפים ותרופות שמיועדות לטיפול בהתקפים עצמם. את המרשם עבור הטיפול התרופתי ניתן לקבל מרופא המשפחה, למעט מקרים קיצוניים שבהם יש צורך באבחון ובדיקה פרטניים יותר.
