נברסקה, ארה"ב, 2013, שעה ו55 דקות

סרטו החדש של אלכסנדר פיין ממשיך את המסורת שאפיינה את סרטיו הקודמים "דרכים צדדיות" ו"היורשים", והיא מסורת סרטי המסע, הRoadtrip – האמריקאי. הפעם פיין לוקח אותנו אל תוך ליבה את ארצות הברית – הסרט עוסק במערכת יחסים בין אב בנו, או אולי נכון יותר, בין בן לאביו: דיוויד גראנט (וויל פורטה), צעיר שעובד בחנות למערכות סטריאו מתלווה לאביו וודי (ברוס דרן, שחקן ותיק ואביה של לורה דרן) במסע חוצה מדינות במרכז ארה"ב, לאחר שהאב הסהרורי והאלכוהוליסט משתכנע שהוא זכה בפרס של מיליון דולר, וכל מה שעליו לעשות זה להגיע לנברסקה ולקבל את כספו.

למרות שדיוויד יודע שה"פרס" הוא לא יותר מבלוף פרסומי, הוא מחליט לאפשר לאביו לקיים את הפנטזיה לפחות לכמה ימים. בדרך הם עוברים בעיר מולדתו של וודי, בה הבלוף של הזכייה בפרס יוצאת מכל פרופורציה וגוררת אינטראקציות עם חברים ותיקים, אויבים ותיקים, וחברי משפחה.

"נברסקה" מציג לנו את אלכסנדר פיין בשיא כוחו. כל האלמנטים שהפכו את סרטיו הקודמים (בעיקר "דרכים צדדיות") לאהובים ומוערכים – חוש ההומור הייחודי, הרגישות האנושית, הכתיבה המדויקת – עדיין פה, אבל בסרט זה יש בגרות ועומק יותר מבכל יצירה אחרת שלו.

הסרט מצולם בשחור לבן ומתאפיין בצילומי נוף ואווירה מדהימים, ובכלל האווירה ב"נברסקה" היא חשובה ביותר – פיין מציג בסרט זה אמריקה אחרת ממה שאנחנו רגילים לראות על מסך הקולנוע, אמריקה פשוטה יותר, צנועה יותר, בה כל מה שאדם מבוגר רוצה זה טנדר חדש ומשהו להשאיר למשפחתו לאחר מותו.

בניגוד להרבה מהקולנוע האמריקאי העכשווי, "נברסקה" הוא סרט שלא מרגיש צורך לצעוק את מה שהוא יכול לספר בפשטות, באלגנטיות ובדיוק. הסרט מספר סיפור נוגע ללב, שלא רק עובד ברמה הרגשית אלא גם אומר משהו חשוב ומורכב על החלום האמריקאי נכון ל – 2014. המסע של וודי, מסע שהוא התגלמות החלום האמריקאי – האדם הפשוט בדרכו לקבל מיליון דולר,

הוא מסע אל עבר כלום, ונדמה שמלבד וודי ההוזה הדמויות שסביבו, וגם הצופים עצמם, יודעים זאת מהרגע הראשון. הסרט מועמד, בצדק, לאוסקר בקטגוריית הסרט, התסריט המקורי, הבימוי, והמשחק (לברוס דרן ולשחקנית המשנה ג'ון סקוייב). אמנם הוליווד נוהגת לחלוק את כבוד האוסקר לסרטים גדולים יותר בדרך כלל, אך "נברסקה" חד משמעית ראוי לא פחות מכל סרט אחר השנה. מומלץ בחום לכל מי שנמאס מקולנוע ראוותני וחלול, ורוצה להיכנס לשעתיים למסע קולנועי, מסע אמריקאי, אל תוך ליבה של המדינה הזאת ואנשיה, אל תוך סרט שהוא רגיש, חכם, ויפה.