המלצת השבוע- 14/02/2014 – מועדון הלקוחות של דאלאס, ארה"ב, 2013, שעתיים ושלוש דקות

כולם מדברים על הקאמבק של מת'יו מקונוהי, ואם לשפוט לפי "מועדון הלקוחות של דאלאס", בצדק. מעקב אחר הקריירה של הטקסני בן ה – 44 מעלה שהשנתיים האחרונות סימנו עבור מקונוהי שבירה של קו הקומדיות הרומנטיות שבהן דבק והפכו להיות סימן ההיכר שלו ,יחד עם הפגנת שרירי בטן באופן קבוע. הוא כיכב בסרט "סיפורו של מאד", שזכה לחיבוק המבקרים, וגנב את ההצגה בתפקידים משנה ב"מג'יק מייק" ו"הזאב מוול סטריט". עם "מועדון הלקוחות של דאלאס" הקאמבק מגיע לשיאו בתפקיד ראשי דרמטי, או כפי שאוהבים לכנות אותו – תפקיד אופי, שעבורו מקונוהי השיל לא פחות מ – 18 ק"ג (!) ובהחלט מספק את הסחורה.

"מועדון הלקוחות של דאלאס" מתרחש באמצע שנות השמונים ומגולל את סיפורו האמיתי של רון וודרוף, חשמלאי חובב רודיאו שמאובחן כנשא HIV אשר הרופאים מעריכים שנותרו לו כ – 30 ימים לחיות. לאחר שהתרופה היחידה שמאושרת לשימוש בארצות הברית לא מסייעת לו, הוא נוסע למקסיקו ומגלה תרופות יעילות יותר אשר לא מאושרות על ידי משרד הבריאות האמריקאי.

בריאותו המשתפרת, בעקבות שימוש בתרופות אלו, מביאה אותו להבנה שהוא יכול לעשות הרבה כסף על ידי ייבוא תרופות ומכירתן לחולי איידס אחרים, וכך מוקם מועדון הלקוחות של דאלאס. הסיפור, שכאמור, מבוסס על מקרה אמיתי, מכיל את כל האלמנטים שאנו מצפים לראות בדרמה אמריקאית: האדם הקטן אל מול המערכת הגדולה,

דמות גברית חזקה שעוברת שינוי והופכת רגישה יותר, וכמובן, החלום האמריקאי של הצלחה בגדול כנגד כל הסיכויים. בסרט פחות טוב מ"מועדון הלקוחות של דאלאס" זה לא היה עובד, אבל את הסרט נושאים בגאון על גבם שני השחקנים הראשיים שלו, הלוא הם מת'יו מקונוהי וג'ראד ליטו (הזכור לנו מ"רקויאם לחלום"), בהופעות המשובחות ביותר שלהם מזה שנים. מקונוהי מצליח לא רק לשכנע בתור גבר מאצו'איסטי גס והומופוב שמוצא את עצמו מתמודד עם כל מה שהוא שונא, אלא גם לפרוט היטב על מיתרי הרגש.

הסצינות הטובות ביותר בסרט הן הסצינות האישיות בינו ובין ליטו, שמגלם טרנסג'נדר, נשא איידס בעצמו. סצינות אלו מציגות כתיבה אינטימית ונוגעת ללב ששני השחקנים משכילים לא לנפח, אלא לדייק. ראוי לציין גם את ג'ניפר גארנר בהופעה טובה כרופאה המסייעת לוודרוף בבניית מועדון הלקוחות, אך אפילו היא מחווירה אל מול התפקידים המעניינים יותר של הצמד הגברי.

הסרט מועמד לאוסקר כסרט הטוב ביותר, אבל סביר יותר שיזכה את אחד או שני השחקנים הראשיים שלו בפסלון המוזהב (מקונוהי כבר זכה על התפקיד בגלובוס הזהב). מרוב העיסוק בקאמבק של מקונוהי דווקא נושאו של הסרט לא מקבל את תשומת הלב הראויה לו – הסרט מספק הצצה כנה וכואבת למציאות לא כל כך רחוקה, לפני שלושים שנים בלבד, בה איידס נחשב כמחלה ששמורה להומוסקסואלים בלבד, והם עצמם מותקפים ומגונים בחברה.

"מועודון הלקוחות של דאלאס" מתמודד עם המציאות הזו בלי למצמץ ועל הדרך מספר סיפור סוחף ומרגש כמו שהוליווד יודעת לעשות. הסרטיה ממליצה לא להירתע מהנושא הרציני – מדובר בסרט נגיש, מהנה לצפייה ובעיקר מספק תצוגת משחק מהמשובחות שניתן לראות היום על מסכי הקולנוע.