בעולם …אין מקום לסתם חולמים -אני דון קיחוטה,תיאטרון גשר

פורסם בתאריך : 28/08/2016

לרשימת הפרסומים המלאה


בעולם …אין מקום לסתם חולמים -אני דון קיחוטה,תיאטרון גשר

מחזה של רועי חן במאי יבגני אריה.

 

ביקורת מאת יהודית גרינברג

 

ללוח ההופעות ורכישת כרטיסים של ההצגה אני דון קיחוטה תיאטרון גשר לחץ כאן 

 

 

ראיתי את ההצגה בכיכובו של סשה דמידוב בתפקיד דון קיחוטה ואלכסנדר סנדרוביץ׳ בתפקיד סנצ׳ו-פאנסה..ההצגה היא חוויה תיאטרלית מרהיבה ומרגשת.דוז פאוה! המשחק,התפאורה ,התלבושות, התאורה ,המוזיקה של ג’וזפה ורדי (אריית העבדים מהאופרה נאבוקו )והליטורגיקה (מזמורי דת),בשילוב השיר מהמחזה דון קישוט בביצוע ז'ק ברל,והאפקטים החזותיים והקוליים יוצרים סימפוניה מרהיבה.

 

 

 

 

 

המחזה עוסק בחלום ,דמיון ושיגעון,באהבה וחברות ,בחופש ושיעבוד.נושאים נעלים אלה עוברים דרך מסננת הקומיות – בדמותו של סנצ'ו ,במשחקו המעולה של סנדרוביץ.

הסיפור הקלאסי של סרוונטס מקבל פן עכשווי ואקטואלי ע"י מיקומו בבית סוהר ובבית חולים לחולי נפש.הכלא הופך למקום שניתן לחלום בו על מנת לברוח מהמציאות הקשה…החלום מאפשר חופש,גם סנצ'ו המחובר למציאות "בוחר" להמריא על כנפי הדמיון.

חלק מהסצנות לקוחות מהמקור- תחנות רוח, הכבשים וחלקם פרפרזה ,כגון ספינת העבדים ובית הזונות.

 

דון קיחוטה מחפש את דולסינאה אהובתו,הוא יודע שהיא לא קיימת ,אך היא הסיבה להפיכתו ל"אביר" ,הסיבה להפוך מאנטי גיבור לגיבור.למענה הוא נילחם בטחנות רוח ,אותן הוא רואה כענקים…האחות (נטשה מנור)המטפלת באסיר(דון קיחוטה) כאשר הוא מאושפז בבית חולים לחולי נפש–רואה עצמה כדולסינאה אומללה שלעולם לא תזכה בדון קיחוטה שלה…. אך רוצה להמשיך ולחלום ש"האביר על הסוס הלבן " יגיע.

 

לשני האסירים הנכנסים לדמות של דון קיחוטה וסנצ'ו פנסה אין שמות.דבר ההופך אותם לסמל אנושי.

דון קיחוטה האסיר ממכר את האסיר "סנצ'ו" לקריאה בספר דון קיחוטה כבספר תפילה המעמיד במרכז את האדם ולא כוח אלוהי.

 

האסיר-סנצ'ו יוצא ל"חופשי",ומגשים את "חלומו" לפתוח קונדיטוריה,אך כשהוא ניתקל שוב באקראי בספר "דון קיחוטה" של סרוונטס ,הוא מגלה שללא "החלום" הרוחני, חייו חסרים משמעות,.ואילו האסיר-דון קיחוטה מגיע לבית חולים לחולי נפש.,הוא ממשיך להאמין שהוא אביר,ולחפש את דולסיניאה.- הטירוף הוא המשך החלום…

 

הסצינות של הרדיפה אחר הכבשים,,הביקור בבית זונות , ספינת העבדים,וסצינת העירום בשלג –מרהיבות ביופיין האומנותי.כאשר דון קישוט וסנצ'ו רוכבים על המיטה כעל סוס רכיבה הופכת הסצינה לאקט אומנותי המבטל את החציצה בין מציאות לדמיון. והדובדבן שבקצפת – סצינת הסיום המדהימה : ביקור האסיר המשוחרר (שלא ידע לקרוא) את חברו בבית החולים לחולי נפש,שם הוא מקריא לו קטעים "נבחרים" מתוך הסיפור " דון קיחוטה".

 

 

 

 

סיפורי הפשע שהם הסיבה לכליאת שני האסירים בבית הכלא הם "רעשי רקע" ,שאינם פוגמים באהבת הקהל לדמויות .במהלך ההצגה הצופה השבוי בקסם הדמויות אינו "שופט" אותן שיפוט מוסרי.

ההצגה היא הצגה ייחודית בצבעוניות הבימתית שהיא מעלה.הניגוד בין בגדי האסירים ,בגדי השרד של הסוהרים לבין השריון הנוצץ של האביר והצבעוניות של עולם הדמיון המהדהדת לכל אורך ההצגה ,ומחברת את הצופה לעולם הדמיון כעולם עשיר יותר ומושך יותר.

 

האפקטים הקוליים מהווים רובד אומנותי בפני עצמו, לדוגמא המיית הים הגועש בסצנת ספינת האסירים .

התפאורה מרשימה- הבמה הופכת מבית כלא לספינת עבדים בלב ים, למרעה צאן קסום ואף לבית בושת ,מאוורר התקרה העצום מתפקד כטחנות הרוח

והמשחק…סשה דמידוב הוא שחקן כריזמטי,הכריזמה נוטפת מכל תנועה,מגוון קולו,מהבעות פניו… דון קיחוטה שלו הוא רב פנים,משכיל,חולם,מטורף ,אלים,אוהב.

אלכסנדר סנדרוביץ', מציג משחק מעולה של סנצ'ו ארצי,.כל ס"מ מתוך ה-150 ס"מ שלו מלא תזזית ואנרגיה.

 

נטשה מנור, משחקת בשלושה תפקידים: מאדאם, סוהרת ואחות,והיא משכנעת בכל אחד מהתפקידים.המאדאם היא אנושית,מכתירה את דון קיחוטה לאביר,הסוהרת קשוחה והאחות ,רווקה זקנה הממתינה לאהבה.

יובל ינאי הוא הסוהר והרופא ,כסוהר הוא קשוח ואפילו אכזרי,כרופא פסיכיאטר הוא דמות די נלעגת ,מסתכל על ה"חולה" כ"חולה" ולא כאדם!

 

 

 

 

קארין סרויה אשת האסיר "הפרחה" ,שהנאמנות שלה לבעלה מתבטאת בנכונותה לשכב עם אחרים "בעלי השפעה" על מנת להוציאו מהכלא,למענה ולמען ביתה הכמהה לאביה.

הרובד של המסר ,הפילוסופיה ,מלווה כחוט השני את ההצגה. המונח "להילחם בתחנות רוח" הפך להיות בימינו אמירה על מלחמה שאין לה סיכוי – אבל…אם לא נילחם בתחנות רוח ,הן עלולות להפוך למבצר אמיתי.ובחברה שמעריכה אדם בעיקר על העשייה ולא על החלום "אין מקום לסתם חולמים…"

 

ומאידך,מלחמת הצדק של דון קיחוטה אינה בהכרח מלחמת צדק .הוא רוצה לשחרר אסירים שהם פושעים,הוא רואה בפרוצות "גבירות".בהצגה- דון קיחוטה וסנצ'ו הם למעשה שני אסירים היושבים בכלא על רצח/הריגה והונאה(מכירת איים לקשישים)…ומכאן שניתן לראות בהצגה ביקורת על "מלחמות הצדק" בימינו, שאינן בהכרח מלחמות צודקות..ניתן לאמר שאידיאולוגיה היא לעיתים תפיסת מציאות מעוותת!

 

לסיום ההצגה היא וואו …ממש מוש… הענקת חיים חדשים לקלאסיקה.הצגת גורמה-מנת שף של רועי חן ויבגני אריה ,שכל המרכיבים בה – מגיעים לכדי שלמות. גשר אינו תיאטרון הקופא על שמריו,ועם תיאטרון שכזה יש סיכוי שגם בעוד 20 שנה יהיו צופים בתיאטרון.

 

 

 

לעדכונים נוספים כל שעליכם לעשות הוא לסמן "" like" בעמוד הפייסבוק שלנו וכך תהיו הראשונים להתעדכן בפרטים על ההופעות והאירועים החמים בישראל 2016.

 

ניוזלטר

סקר קצר:

צוות מה עושים היום עובד במרץ לשיפור חווית השימוש במה עושים היום.

נשמח לשמוע את דעתכם.

1. גיל:  18-24 25-34 35-44 45+

2. תוכן אירועים מועדף (ניתן לבחור מספר קטגוריות):

 הופעות חיות הופעות סטנדאפ מסיבות בארים פעילויות עם ילדים פסטיבלים אחר

3. איזור בארץ (סביבה):

 תל אביב ירושלים חיפה באר שבע אילת

4. האם קיבלת מענה למה שחיפשת?

 כן לא

* הסקר הינו אנונימי לחלוטין